יום שלישי, 23 במרץ 2010

מיחזור מים במבנים ציבוריים

מבנים ציבוריים קיימים ברחבי הארץ ומשרתים את כולנו, בין אם מדובר בבתי מלון, מעונות סטודנטים, בתי קולנוע, קאונטרי קלאב.
בניגוד למצב בבתים פרטיים, משרד הבריאות מתיר באופן עקרוני שימוש במים ממוחזרים במוסדות ציבור והאפשרות לחסכון במים בהם אינה מבוטלת.
ניקח לדוגמא קומפלקס בתי קולנוע, כמו סינמה סיטי החדש בראשון לציון. הבה נניח שמגיעים אליו ביום 50,000 אנשים. גם אם נניח שאף אחד לא שותה מהברזים, חצי מהאנשים מדיחים ידיים ורבע מהם הולכים לשירותים ומורידים את המים (סדר גודל).
כל הדחת ידיים צורכת ליטר. המשמעות היא 25 קוב ביום (המשמעות היא כ-10,000 קוב בשנה רק במוסד ציבורי אחד!). את המים המודחים ניתן ומאושר להעביר לניאגרות לאחר מיחזור מה שיחסוך בפועל 10,000 קוב בשנה או שליש מהתצרוכת הציבורית של אותו מוסד.
אם נכליל את זה לכלל מוסדות הציבור, אנו מדברים על מיליוני קוב שיכולים להיחסך, אוצר שאין לנו את הזכות לוותר עליו, כאשר המים הופכים להיות משאב כה יקר.
למידע נוסף לגבי מיחזור מים אפורים במבנים ציבוריים, אנא הכנסו לאתר נוביאן ישראל

יום שני, 15 במרץ 2010

מים, ארנונה ואיך נעלמו להם הילדים

האם שמתם לב שבשנה שעברה היו לכם ילדים ופתאום חזרתם להיות זוג צעיר? האם באמת נעלמו הילדים? לא. מדובר על החלטה של משרד הפנים (?) והרשויות המקומיות לעדכן את כמות הילדים בארנונה. העדכון נעשה באופן הבא – הילדים נמחקו מהארנונה!
על מנת להבהיר את הנקודה המצב הוא כזה. לכל ילד ומבוגר מגיעה מכסת מים בתעריפים השונים (שהתייקרו מאוד בזמן האחרון). הגדרה של משפחה עם פחות ילדים (או בלי ילדים כלל) משמעותה העלאת מחיר המים למשפחה באופן משמעותי (מאות אחוזים).
המועצה המקומית / העירייה עשתה ככל הנראה את המינימום הנדרש ולפי טענתה צרפה להודעת הארנונה שעד 30/12 צריך לעדכן את הפרטים על מנת להמשיך לקבל כסף על הילדים. עם זאת, לתחושתי המינימום האפשרי ממש לא מספיק. אנשים רבים איתם דיברתי בכלל לא ידעו על הדבר וכאשר הראיתי להם את הטופס שבו כתוב שהם שתי נפשות (למרות שיש להם שלושה ילדים ולמרות שהם הודיעו את זה במועצה לפני שנים) הם ממש התפלצו. אחד מהם אמר לי שזה לא הגיוני כי המועצות המקומיות מחוברות למשרד הפנים והוא קיבל לא מזמן פניה להרשמה לביה"ס עבור הבן שלו. אמרתי לו שהבן שלו יכול ללכת לביה"ס אבל שבינתיים לא ישתמש במים.
לסיכום, יש שני מסרים שאני מעוניין להעביר:
הראשון – שימו לב מה אתם משלמים כי אף אחד לא יעשה את זה במקומכם. המועצה המקומית / העירייה מעוניינת לקבל מכם כמה שיותר כסף ולעשות כמה שפחות על מנת שתמנעו מכך.
השני – יש קשר למיחזור ולמים אפורים. כל מי שממחזר משלם פחות. כל מי שממחזר בודק כמה הוא משלם ועל כן כל מי שפניתי אליו והוא ממחזר ידע על הבעיה וכבר פנה אל המועצה המקומית / העירייה.

יום שלישי, 9 במרץ 2010

ההשפעה של שימוש במים אפורים על רמת השימוש הלאומית

בכפר קטן בארץ לארשי החליטו לחסוך במים ואמרו לתושבים לא להשתמש במים להשקיית הגינה. כינסו את התושבים וקיבלו החלטה פה אחד שחייבים לחסוך במים. כולם הסכימו שבזבוז המים הוא איום ואם זה יימשך כך, הבאר של הכפר תתייבש. במבט נחוש יצאו כולם מהישיבה והלכו לביתם כאשר מחשבה אחת הטרידה אותם – לחסוך, לחסוך ושוב לחסוך.
נגמר הלילה והגיע הבוקר. אחד התושבים בכפר החליט שרק היום, רק הוא ישקה את הגינה. הפרחים היו קצת עצובים ועוד יום בלי מים הם ייבלו. מה כבר יכולה להיות ההשפעה שלו. הוא לקח דלי, שאב מהבאר והשקה. עוד אחד עשה אותו דבר, ועוד אחד, ועוד אחד. ואז הבאר התייבשה.
ההשפעה הרעה של כל אחד מתושבי הכפר היתה קטנה אבל ההשפעה המצטברת היתה גדולה. כמו שרע, ככה גם טוב. כל אחד מאיתנו יכול לחסוך מים כאשר ישתמש במים ממוחזרים להשקייה (במקום לשאוב מהבאר). בואו נניח שכל משפחה בכל יום משקה את הגינה במאה ליטר מים (אמבטיה אחת). בשנה אחת, משפחה אחת משקה את הגינה ב 36,000 ליטר מים. שתי מליון משפחות משקות את הגינה ב – 72,000,000,000 ליטר מים, שהם 72,000,000 קוב.
אדם נורמלי משתמש בשלושה קוב מים בחודש או ב-36 קוב בשנה. המשמעות של החיסכון היא אפשרות ש – 2,000,000 אנשים יוכלו להשתמש במים בלי לשאוב מהכינרת.
דרך אחרת להסתכל היא דרך מפלס המים בכינרת – ס"מ מים בכינרת משמעותו 1.5 מליון קוב. 72,000,000 קוב הם תוספת של כחצי מטר לכינרת כל שנה.
לסיכום – מה שיפה בשימוש במים ממוחזרים הוא שיש לכל אחד מאיתנו השפעה. אנחנו כן יכולים לתרום לחסכון במים ושהבאר שלנו (הכינרת ומי התהום) לא תתייבש.
למידע נוסף לגבי מים אפורים, מים ממוחזרים וחסכון במים הכנסו לאתר שלנו: http://www.nubian.co.il/

יום שני, 1 במרץ 2010

כנס השדולה הסביבתית חברתית בכנסת בנושא מים אפורים - יתרונות השימוש

בתאריך 23/2/2010 הוזמנתי להשתתף בכנס השדולה הסביבתית חברתית בנושא מים אפורים - יתרונות השימוש. לכנס, שנערך בכנסת הגיעו כ-150 אנשים ממגזרים שונים:
שר התשתיות עוזי לנדאו
שמונה חברי כנסת ממפלגות שונות, ביניהם - ניצן הורביץ, דב חנין, משה גפני (יו"ר ועדת הכספים), גדעון עזרא, שי חרמש
נציגי משרד הבריאות
נציגי רשות המים
נציגי אקדמיה, תעשייה, NGOs, גופי חינוך

הכנס הוזמן ואורגן על ידי ניצן הורביץ ודב חנין כחלק מקידום החוק בנושא מים אפורים, חוק אותו הם מובילים.

הדיון התייחס למשבר המים, יתרונות כלכליים, תמונת המצב בעולם כולל מדינות שהתחילו בתהליך, עקרונות החוק והיבטים בריאותיים.

כל אנשי המקצוע, האקדמיה והתעשיה וכל חברי הכנסת תמכו בקידום החוק תוך הבנה של היתרונות בשימוש מחד והצעדים אותם יש לנקוט על מנת להמנע מסיכונים מאידך.
נציגי משרד הבריאות התנגדו לשימוש במים אפורים תוך מתן משקל יתר לסיכונים והתעלמות מוחלטת מהיתרונות וככל הנראה יהוו מחסום משמעותי בהתקדמות רגולטורית לשימוש במים אפורים.
נציג רשות המים לא הביע התנגדות באופן עקרוני לשימוש במים אפורים.
נציג מכון התקנים ירון בן ארי הכריז שהמכון מקדם את הנושא של תקינה למים אפורים בישראל

כנס זה מצטרף למומנטום חיובי ביותר ומודעות הולכת וגוברת בתחום המים האפורים. אני מרגיש שאנחנו בכיוון הנכון וכמו דברים רבים שקורים במדינה, גם המים האפורים יגיעו בזכות מודעות האוכלוסיה.