טביעת הרגל הרוחנית של ל"ג בעומר

בשנים האחרונות אנו, הישראלים מאמצים בחגינו הלאומיים הרגלים לא במיוחד ידידותיים לסביבה ולבריאותנו. כל מי שפוקד את הגנים הלאומיים ביום העמצאות עד להשתוללות של "מנגלים", כאשר בשר נצרך בכמויות אדירות. עם זאת, המגמה של השנים האחרונות בל"ג בעומר מטרידה יותר. מתקיים קרב בין מדורות להשגת המדורה הגרנדיוזית ביותר, דבר אשר דוחף את ילדינו להשיג עצים מכל מקום אפשרי – אתרי בניה, פארקים וחורשות. בואו נחשב במהירות את ההשפעה של האופנה הזאות. יש בארץ כ-1.5 מליון ילדים יהודים בין הגילאים 5-15. הבה נניח הנחה קונסרבטיבית שכל ילד אוסף רק 5 ק"ג של עצים. כתוצאה, מדורות ל"ג בעומר שלנו צורכות 8,000 טון של עצים. השריפה המכוונת של יער קטן, אותה אנו מבצעים כל שנה מחדש, משחררת אנרגיה השווה ל-23,000 חביות דלק ושולחת לאטמוספירה 12,000 טונות של CO2 (פחמן דו חמצני). כמות הפחמן הדו חמצני הנצרך במסגרת החגיגות יותר ממכפיל את הכמות שנפלטת מכל המכוניות הנוסעות בכבישי הארץ באותו היום. בנוסף, כולנו עדים לכמות אפר ופיח שאנו נאלצים לנשום ביום הזה.
לילדינו הזכות לחגוג ליד מדורה בחג הקסום הזה. עלינו הוריהם החובה להזכיר להם שמדינתנו הקטנה חייבת לכבד את העצים ואויר שלה. הנה שתי הנחיות שכדאי שילדיכם ישמעו מכם:
1. צמצמו בגודל המדורה
2. המנעו לחלוטין משריפת פלסטיק או עץ צבוע, מטופל או מחוטה.
ייתכן שזהו הזמן לחזור לשורשים הרוחניים של החג ולחשוב שוב על ה"מנהג". ל"ג בעומר נחגג לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי אשר התכוון להעניק אור לעולם באמצעות "הזוהר". מה "הזוהר" היה אומר על שריפת עצינו היקרים – מקור שהעולם בכלל וארצנו בפרט זקוקים לו היום יותר מתמיד?
ד"ר מייק אדל, זכרון יעקוב.

מיחזור מים במבנים ציבוריים

מבנים ציבוריים קיימים ברחבי הארץ ומשרתים את כולנו, בין אם מדובר בבתי מלון, מעונות סטודנטים, בתי קולנוע, קאונטרי קלאב.
בניגוד למצב בבתים פרטיים, משרד הבריאות מתיר באופן עקרוני שימוש במים ממוחזרים במוסדות ציבור והאפשרות לחסכון במים בהם אינה מבוטלת.
ניקח לדוגמא קומפלקס בתי קולנוע, כמו סינמה סיטי החדש בראשון לציון. הבה נניח שמגיעים אליו ביום 50,000 אנשים. גם אם נניח שאף אחד לא שותה מהברזים, חצי מהאנשים מדיחים ידיים ורבע מהם הולכים לשירותים ומורידים את המים (סדר גודל).
כל הדחת ידיים צורכת ליטר. המשמעות היא 25 קוב ביום (המשמעות היא כ-10,000 קוב בשנה רק במוסד ציבורי אחד!). את המים המודחים ניתן ומאושר להעביר לניאגרות לאחר מיחזור מה שיחסוך בפועל 10,000 קוב בשנה או שליש מהתצרוכת הציבורית של אותו מוסד.
אם נכליל את זה לכלל מוסדות הציבור, אנו מדברים על מיליוני קוב שיכולים להיחסך, אוצר שאין לנו את הזכות לוותר עליו, כאשר המים הופכים להיות משאב כה יקר.
למידע נוסף לגבי מיחזור מים אפורים במבנים ציבוריים, אנא הכנסו לאתר נוביאן ישראל

מים, ארנונה ואיך נעלמו להם הילדים

האם שמתם לב שבשנה שעברה היו לכם ילדים ופתאום חזרתם להיות זוג צעיר? האם באמת נעלמו הילדים? לא. מדובר על החלטה של משרד הפנים (?) והרשויות המקומיות לעדכן את כמות הילדים בארנונה. העדכון נעשה באופן הבא – הילדים נמחקו מהארנונה!
על מנת להבהיר את הנקודה המצב הוא כזה. לכל ילד ומבוגר מגיעה מכסת מים בתעריפים השונים (שהתייקרו מאוד בזמן האחרון). הגדרה של משפחה עם פחות ילדים (או בלי ילדים כלל) משמעותה העלאת מחיר המים למשפחה באופן משמעותי (מאות אחוזים).
המועצה המקומית / העירייה עשתה ככל הנראה את המינימום הנדרש ולפי טענתה צרפה להודעת הארנונה שעד 30/12 צריך לעדכן את הפרטים על מנת להמשיך לקבל כסף על הילדים. עם זאת, לתחושתי המינימום האפשרי ממש לא מספיק. אנשים רבים איתם דיברתי בכלל לא ידעו על הדבר וכאשר הראיתי להם את הטופס שבו כתוב שהם שתי נפשות (למרות שיש להם שלושה ילדים ולמרות שהם הודיעו את זה במועצה לפני שנים) הם ממש התפלצו. אחד מהם אמר לי שזה לא הגיוני כי המועצות המקומיות מחוברות למשרד הפנים והוא קיבל לא מזמן פניה להרשמה לביה"ס עבור הבן שלו. אמרתי לו שהבן שלו יכול ללכת לביה"ס אבל שבינתיים לא ישתמש במים.
לסיכום, יש שני מסרים שאני מעוניין להעביר:
הראשון – שימו לב מה אתם משלמים כי אף אחד לא יעשה את זה במקומכם. המועצה המקומית / העירייה מעוניינת לקבל מכם כמה שיותר כסף ולעשות כמה שפחות על מנת שתמנעו מכך.
השני – יש קשר למיחזור ולמים אפורים. כל מי שממחזר משלם פחות. כל מי שממחזר בודק כמה הוא משלם ועל כן כל מי שפניתי אליו והוא ממחזר ידע על הבעיה וכבר פנה אל המועצה המקומית / העירייה.

ההשפעה של שימוש במים אפורים על רמת השימוש הלאומית

בכפר קטן בארץ לארשי החליטו לחסוך במים ואמרו לתושבים לא להשתמש במים להשקיית הגינה. כינסו את התושבים וקיבלו החלטה פה אחד שחייבים לחסוך במים. כולם הסכימו שבזבוז המים הוא איום ואם זה יימשך כך, הבאר של הכפר תתייבש. במבט נחוש יצאו כולם מהישיבה והלכו לביתם כאשר מחשבה אחת הטרידה אותם – לחסוך, לחסוך ושוב לחסוך.
נגמר הלילה והגיע הבוקר. אחד התושבים בכפר החליט שרק היום, רק הוא ישקה את הגינה. הפרחים היו קצת עצובים ועוד יום בלי מים הם ייבלו. מה כבר יכולה להיות ההשפעה שלו. הוא לקח דלי, שאב מהבאר והשקה. עוד אחד עשה אותו דבר, ועוד אחד, ועוד אחד. ואז הבאר התייבשה.
ההשפעה הרעה של כל אחד מתושבי הכפר היתה קטנה אבל ההשפעה המצטברת היתה גדולה. כמו שרע, ככה גם טוב. כל אחד מאיתנו יכול לחסוך מים כאשר ישתמש במים ממוחזרים להשקייה (במקום לשאוב מהבאר). בואו נניח שכל משפחה בכל יום משקה את הגינה במאה ליטר מים (אמבטיה אחת). בשנה אחת, משפחה אחת משקה את הגינה ב 36,000 ליטר מים. שתי מליון משפחות משקות את הגינה ב – 72,000,000,000 ליטר מים, שהם 72,000,000 קוב.
אדם נורמלי משתמש בשלושה קוב מים בחודש או ב-36 קוב בשנה. המשמעות של החיסכון היא אפשרות ש – 2,000,000 אנשים יוכלו להשתמש במים בלי לשאוב מהכינרת.
דרך אחרת להסתכל היא דרך מפלס המים בכינרת – ס"מ מים בכינרת משמעותו 1.5 מליון קוב. 72,000,000 קוב הם תוספת של כחצי מטר לכינרת כל שנה.
לסיכום – מה שיפה בשימוש במים ממוחזרים הוא שיש לכל אחד מאיתנו השפעה. אנחנו כן יכולים לתרום לחסכון במים ושהבאר שלנו (הכינרת ומי התהום) לא תתייבש.
למידע נוסף לגבי מים אפורים, מים ממוחזרים וחסכון במים הכנסו לאתר שלנו: http://www.nubian.co.il/

כנס השדולה הסביבתית חברתית בכנסת בנושא מים אפורים - יתרונות השימוש

בתאריך 23/2/2010 הוזמנתי להשתתף בכנס השדולה הסביבתית חברתית בנושא מים אפורים - יתרונות השימוש. לכנס, שנערך בכנסת הגיעו כ-150 אנשים ממגזרים שונים:
שר התשתיות עוזי לנדאו
שמונה חברי כנסת ממפלגות שונות, ביניהם - ניצן הורביץ, דב חנין, משה גפני (יו"ר ועדת הכספים), גדעון עזרא, שי חרמש
נציגי משרד הבריאות
נציגי רשות המים
נציגי אקדמיה, תעשייה, NGOs, גופי חינוך

הכנס הוזמן ואורגן על ידי ניצן הורביץ ודב חנין כחלק מקידום החוק בנושא מים אפורים, חוק אותו הם מובילים.

הדיון התייחס למשבר המים, יתרונות כלכליים, תמונת המצב בעולם כולל מדינות שהתחילו בתהליך, עקרונות החוק והיבטים בריאותיים.

כל אנשי המקצוע, האקדמיה והתעשיה וכל חברי הכנסת תמכו בקידום החוק תוך הבנה של היתרונות בשימוש מחד והצעדים אותם יש לנקוט על מנת להמנע מסיכונים מאידך.
נציגי משרד הבריאות התנגדו לשימוש במים אפורים תוך מתן משקל יתר לסיכונים והתעלמות מוחלטת מהיתרונות וככל הנראה יהוו מחסום משמעותי בהתקדמות רגולטורית לשימוש במים אפורים.
נציג רשות המים לא הביע התנגדות באופן עקרוני לשימוש במים אפורים.
נציג מכון התקנים ירון בן ארי הכריז שהמכון מקדם את הנושא של תקינה למים אפורים בישראל

כנס זה מצטרף למומנטום חיובי ביותר ומודעות הולכת וגוברת בתחום המים האפורים. אני מרגיש שאנחנו בכיוון הנכון וכמו דברים רבים שקורים במדינה, גם המים האפורים יגיעו בזכות מודעות האוכלוסיה.

מים אפורים - חשיבות איכות המים

אחרי האוויר, מים הם הרכיב המשמעותי ביותר בחיינו. אחוז גדול מגופנו מורכב ממים ואנו משתמשים בהם לפעילויות רבות במהלך היום.
אנו שותים מים, רוחצים במים, שוטפים כלים, מכבסים בגדים אותם אנו לובשים ומדיחים את הכלים בהם אנו אוכלים. איכות המים משפיעה מיידית על הבריאות שלנו.
אנו משקים את הגינה שלנו. בגינה שלנו גדלים תבלינים ולעיתים גם ירקות. איכות מים משפיעה על איכות התבלינים והירקות ובאופן עקיף משפיעה בטווח הארוך על הבריאות שלנו.
המים בהם אנו משקים את הגינה ובהם אנו שוטפים את המכונית מחלחלים למי התהום ובטווח הארוך משפיעים על האיכות של מי התהום שחוזרים אלינו לברז.
בביה"ס למדנו שמים מורכבים מחמצן ומימן, אבל לא תמיד למדנו שיחד עם החמצן והמימן יושבים הרבה מרעין בישין חלקם יצורים חיים, בייחוד חיידקים ווירוסים. חלק גדול מהחיידקים המבלים המים שלנו אינו מזיק אך חלקו (כמו למשל הקולי הצואתי) מזיק ביותר ויכול לגרום למחלות, נכויות ואף מוות. מסיבה זו, איכות המים בהם אנו משתמשים משפיעה על חיינו הן ברמה המיידית והן בטווח הארוך.
המים בהם אנו משתמשים אינם נקיים לאחר השימוש. מערכת מיחזור המים של נוביאן מטפלת במים ומטהרת אותם כך שניתן להשתמש בהם לשימושים רבים (השקיה, הדחת אסלות, כביסה, שטיפת רכב ועוד), לדוגמא עמידה בדרישה של 0 קבוצות חיידקי קולי צואתי ל – 100 מ"ל של מים.
למידע נוסף לגבי טיהור מים, טיפול במים ומערכות מיחזור מים אפורים תיכנסו לאתר שלנו – Nubian.co.il

הפרדת צנרת למים אפורים במהלך בניית בית

נפגשתי אתמול עם גיל, חבר, שבונה את ביתו בזכרון יעקב. הוא עובר לזכרון אחרי שנים של מגורים בתל אביב, אחרי שנמאס לו מזיהום האוויר ונדמה לו שבזיכרון יעקב יזכה לאיכות חיים גבוהה יותר.
אחרי הקפה, שאלתי אותו מה לגבי מים אפורים. הוא הסתכל אלי ואמר לי בעצב - אם רק היית פונה אלי לפני חודש, עוד הייתי יכול להכניס את זה לתוכניות, אבל עכשיו כבר התחלתי לבנות.
עצרתי אותו ואמרתי לו - כל עוד לא הגעת לטיח ואם יש לך אינסטלטור שמבין מה זה מים אפורים, זה לא מאוחר מדי והעלויות של התשתית לא יהיו גבוהות מדי. מיד עזבנו את ה-Small talk ועברנו לפסים מקצועיים.
לאחר טלפון למפקח הבניה (שהתגלה כבחור ירוק ולבבי) הגדרנו את המשימות הנדרשות, עיכבנו בשבועיים את הטיח ודיברנו עם האינסטלטור. אני מניח שבשבוע הבא יהיו התוכניות החדשות וגיל יהיה ירוק מתמיד, ולא מקנאה.
המסקנה המתבקשת היא שגם אם התחלת לבנות, לא מאוחר להפריד צנרת למים אפורים בייחוד אם לא הגעת לשלב הטיח. שיתוף פעולה מצד מפקח הבניה והאינסטלטור חשוב אבל גם הידיעה שאתה הוא שמנהל אותם ולא הם אותך.
למידע נוסף לגבי מים אפורים אל תתייבשו והיכנסו לאתר - http://www.nubian.co.il/